רבי מאיר
הלוי מאפט
תלמידם
של רבי יצחק אברהם מפינטשוב בעל "כתר כהונה"
והחוזה מלובלין. הצטיין בבקיאות עצומה בש"ס
ובפוסקים וכאשר עבר רבו מססאבניץ לפינטשוב
נתקבל כרב בסטאבניץ בעודנו צעיר לימים
משם עבר לרבנות אפטא .
היה
גם גדול בתורת הנסתר כשנפטר החוזה מלובלין
הלכו רבים מתלמידיו לאפטא אחר רבי מאיר
בשל כשרונותיו המיוחדים לשמש מנהיג בישראל.
חסידים אמרו שזה היה גם רצונו של ההוזה
כי רבי מאיר ימלא את מקומו. היה נאמן לשיטת
החסידות כפי שקבלה מרבותיו והתנגד לדרך
החדשה של רבי שמהה בונם מפשיסחה שרצה לבססה
על יסודות העיון השכלי.
ספרו
"אור לשמים" על התורה הכתוב בדרך הפרד"ס מכיל
גם קצת חדושים ושו"ת בדרך הפלפול. גם בניו רבי
פנחס ודבי ישראל היו צדיקים מפורסמים. תלמידו
המובהק המקורב אליו ביותר היה רבי חיים
אבד"ק קאמינסק וואלברום בעל "זכיון היים"
רבי מאיר הלוי נפטר באפטא ביום כ"ה תמוז
תקצ"א.
בשער הספר
בעו"ה
לא זכיתי היום להעיר אור השכל עלי ומפיל אני
תהנה ובקשה לפני אדון האדונים שיסיר כל
המסכים המבדילים ממני ומעל כל עמו ישראל,
וליחד השכינה עם דודה באהבה וריעות, כי
זה כל מגמתנו שלא יהיה שום חסרון וצער לשכינה.
ושלח רפואה שלמה לכל חולי ישראל, כי כל אחד
ואחד מישראל המה איברי שכינה או ניצוצי
השכינה. וזוהי כוונת מרע"ה שהתפלל על מרים
אל נא רפא נא לה. ודייקא למעלה להשכינה שלא
יהיה למעלה שום צער לשכינה רק עוז וחדוה .יום
א' הריני כותב ליקבה"ו מה שהנני ה' בש"ק
העבר. אור לשמים בפתיחה.
בזמן
הגלות
בזמן
הגלות צריכים ישראל לייפות א"ע בעיני האומות
שיהיה להם חן בעיני השרים והשלטונים. ובאמת
הוא גלות השכינה כי עיקר צ"ל שיהיה פארי עלי
ופארו עליו. וזפ"ה ויאמרו שהעולמות העליונים
אומרים ומתמיהין עצמם הכזונה יעשה את אחותינו?
כי דרך זונה שמייפה א"ע לפני איש זר אשר
לא בעלה. וזה שהעולמות מתמיהים עצמם עד
מתי יהיה זאת שאחותנו תהיה כזונה? ואחותנו
נק' השכינה כביכול כמ"ש אחות לנו קטנה. ויהא
רעוא שתהיה גאולה שלמה ויקויים בנו ישראל אשר
בך אתפאר. שם וישלח.
האדם
יוצר הויות
כשבאה
לאדם איזה מהשבה מפתוי היצה"ר יבין וישכיל
שהוא מתכוונן לש"ש שיתגלה השם הקדוש הנעלם
בו ולא עשה רצונו החיצוני רק הפנימיות, וכבר
אמרנו פירוש הפסוק סור מרע ועשה טוב, פירוש;
כשתסיר מרע תסור סור מרע נשאר ה' הוא הוי' ב"ה.
כי כשאדם מפנה מהשבתו מרע לטוב בזה נתגלה
ונעשה הויה חדשה בעולם, כמבואר לעיל דלית
אתר פנוי מיניה אפילו מחשבה שאינה טובה
יש בה חיות של הו" ב"ה. ומיד כשאדם אינו רוצה
לעמוד במחשבה רעה העולה על לבו ח"ו ותיכף אוחז
במדת היראה ואהבה באיזו בחינה שהוא שם השייך
להקדושה בזה הוא מכניע הרע ומגלה הטוב הנעלם
באותה המהשבה או בדיבור או במעשה או באיזו
תנועה. וזה שאומרים העולם המורגל בלשונם
על בנ"א שעושים הויות "עהר
מאכט הויותי ואינם יודעים
מה הם אומרים, כי באמת כ"א אשר יתן אל לבו לפנות
מחשבתו ולדבק בו ית"ש בכל רגע הוא מגלה הוי"
הדשה בעולם. והבורא יושיע לנו שלא תפול
אפילו מהשבה ותנועה קטנה זולת דבקות הבורא
ליחד הי"א בוא"ו, כי זה כל מגמתה. ובאמת הכל
עושה הקב"ה כמו כח האב שעושה דבר גדול ואוחז
ידו של בנו הקטן התינוק כדי שיתענג התינוק
ויאמר בדעתו שהוא עושה ד"ז לבד וישמח ה'
במעשיו אמן כיה"ר נצח סלה ועד. שם מאמרים מלוקטים.
הצדיק
האמתי
הצדיק
האמת פוֹעל נסים ונפלאות בעולם ע"י שמשפיעים
בו אור עליון בלבבו. וההשפעות הולכות על
ידו דרך ה' מוצאות הפה שלו, שהפה הוא סיום
הראש. ואיש אחר אינו רשאי לעשות כהצדיק בענין
זה. וגם הצדיק בעצמו חלילה לו להפוך בזה
זולת מן השמים משפיעים בו עזר וישועה לצרכי
ישראל. וזה לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה
היום, ר"ל; שממשיכים מהאור העליון הנקרא היום
להפה כנ"ל. כי מי שאינו בבחינה זו הלילה לו להתדמות
להצדיק במעשיו איש כל הישר בעיניו, כי יש
בחי' עיגולים ויושר. וכל זמן שהאדם אינו מתוקן
כראוי נקרא בחינת עיגולים, כי כמו גלגל
עגול לפעמים המדריגה למעלה ולפעמים למטה
כמו"כ איש כזה. אבל מי שמתוקן כראי ובירר
מדותיו זה נקרא בחי' ישר. גם כי איש כזה עיניו
תמיד אל וה' ית' משגיח בו. ושור הוא לשון
הבטה וזה איש כל הישר בעיניו - שנושא עיניו
למרום בכל עת והוא בבחינת ישר כנ"ל. איש כזה
מוכן ומתוקן להצמחת ישועת ישראל והשלמת
בל חפציהם לטובה מהרה אכי"ר. שם ראה.
הבטחת
הצדיק
כשבאים
אנשים להצדיק ומבקשים ממנו האנשים איזה ענינים
שיושעו והצדיק מבטיה אותם כן ואח"כ הצדיק
עושה את שלו ומבקש מהשי"ת יה"ר שיקוים דבורי
שהבטחתי להאנשים ויתקדש שמך הגדול. וז"פ
בשרתי צדק בקהל רב דהיינו שאני מבשר טובות
וישועות לישראל ואעפ"כ איני נמנע מלבקש
מאתך השי"ת שתקיים דבורי אשר הבטחתי לעמך
ישראל. ה' אתה ידעת כוונתי שיתפרסם אלהותך ויתקדש
שמך בעולם. שם קרח.
החוֹבה
לגבי הצדיק
הצדיק
שעבודתו תמיד לבקש רחמים על ישראל הוא מניה
עניניו והצטרכותו והצטרכות אנשי ביתו ומתפלל
תמיד בעד כלל ישראל. לצדיק כזה צריך להעשות
מלאכתו ע"י אחרים ומוטל על כל אדם להמשיך
עליו רחמים וחסדים ולהבריח כל המשטינים מעליו.
וצדיק נק' עולה כמוזכר בזוהר הקדוש. ומשה
עלה אל אלהים, שכל עליותיו היוּ אל אלהים. וזפ"ה
והפשיט את העולה שצריך להמשיך משופר פשוט שהוא
תקיעה שמרומז על מדת אאע"ה שהם הסדים מגולים.
מזה האור צריך להמשיך על הצדיק שנק' עולה ונתח
אותה לנתחיה ונתח לשון נחת-ירידת השפע, מפני
שהצדיק מוריד השפע לנתחים לכל החלקים ולכל
העולמות ואינו זוכר ע"ע כנ"ל. לפיכך צריך
להמשיך עליו הסדים וחיים ושלום. שם ויקרא.
הצדיק בזקנוּתוֹ
הצדיק
כשהוא בבחרותו הוא מרכין עצמו ויט שכמו לסבול
עם האנשים עם בנ"י הבאים אליו להגביהם ולהאירם,
וכמו שמצאנו באאע"ה שהיה מגייר אנשים ושרה
מגיירת נשים. וצדיק כשהוא בזקנותו קשה עליו
מאוד טרדת ב"א להרכין עצמו אליהן, רק מהמת שהשכינה
עמו תדיר ממילא נפעל על עניני ב"א הבאים להצדיק.
וזפ"ה ואברהם וקן בא בימים וה' בירך את אברהם פ' הטפל
לאברהם שהיה מדבק ומהבר עצמו לאברהם היה מתברך
על ידוֹ מחמת שהשכינה היתה עם אברהם היה
נפעל ממילא ענינו. ושם חיי.
מעשה
הצדיקים
ע"י מעשה
הצדיקים ודיבורם הקדוש' נבראים מלאכים קדושים,
והמלאכים הללו מצילין אותם מכל צד ומכל
קטרוג ומעלים תפלתם למעלה בלי עיכוב. וז"פ
וישלח יעקב מלאכים לפניו שיעקב אע"ה המשיך
רחמים גדולים ובשביל שלא יהא קטרוג על תפילותיו,
שלח לפניו מלאכים קדושים. וזה מלאכים ממש,
שיקיפו אותו מכל צד לבלתי נוֹגע בוֹ שוּם רע
ח"ו וּשיהי לוֹ אוֹר מקיף , אבל הצדיק צריך ליתן
מתמצית השפע לס"א וזהוּ בסוֹד עבוֹדת הקרבנוֹת
כידוּע. וזה פי' אל עשיו אחיו ארצה ל' ריצוּי
שלא יקטרג על ישראל. שם וישלח.
התלהבוּת
ושמהה
א
למי יכול
הצדיק להרים נשמתו? אשר תאכל האש, היינו שיש
לו התלהבות ושמחה, ושמחת הבורא ב"ה בוערת בלבו
ואעפ"י שמכיר שפלותו וחסרונו ולבו כואב עליו
ואיך ירים ראש? אבל מתוך זה הצער צריך תיכף
לאחוז עצמו בשמחה וזכור יזכור שזה טובת הבורא
ב"ה שנתן בלבו שיכיר שפלותו וברוך שלא עשני
גוי ועי"ז יתלהב לבו לשמחה. שם משפטים.
ב
עיקר
העבדות של האדם צ"ל בהכנעה ושמחה, דהיינו שישמח
בזו המדה שיש לו הכנעה ולפעמים היצה"ר זורק
לאדם מרה שחורה וזה כדי למנעו מעבדות הש"י
וצריך האדם להתחכם נגדו ולהתלהב לבו לעבודת
הבורא כי לחם עצלות לא תאכל כי אדרבא ע"י שמכיר
שפלותו באמת יתלהב לבו לעבוד בשמחה ואדם כזה
יכול להמשיך שפע לכל העולמים מא"ס ב"ה ובני
חיי ומזוני על כל ישראל מאילנא דחיי כי בלי
התלהבות אינו נק' חי. ושם
כי תשא.
שפלות
ושמחה
עיקר
העברות להיות שפל ונכנע בפני כל אדם כי מי לנוּ
גדול ממשה רבינו עליו השלום שהתורה מעידה
עליו והאיש משה עניו מאוד מכל האדם, והשפלות
צריכה להיות חביבה ונחמדה בעיני האדם כי זה
חפץ השי"ת מאת האדם לחפש תמיד איך למצוא לעצמו
שפלותו ויהיה בשמחה כאשר דברנו מזה כבר. ולפיכך
זכה מרע"ה להנחיל התורה לישראל ומי שהוא בבחי' זו יכול לפעול
כ"כ ללמד לישראל דרך הישר ולהמשיך עליהם
שפע טוב. ישם ויקרא.
התחברות
עם ישראל
אל נא
אחי תרעו -- ונ"ל דאיתא אין נא אלא לשון בקשה.
וז"פ אל נא כשלא תוכל להתפלל אחי תרעו לשון
התחברות וריעות דהיינו שתתחבר עם ישראל
בלב שלם וזוהי תועלת גדולה לתפלה. שם וירא.
ונהר
יוצא מעדן
יש צדיקים
שמחמת גודל קטנותם שמכירים תמיד חסרונם בלתי
אפשרי להנשא עצמם לעבדות והעבדות צריכה להיות
בהתנשאות וכמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה'. ולצדיק
כזה משפיעים אותו מלמעלה שיגבה לבו לעבדות.
וזפ"ה ונהר יוצא מעדן שיוצא מעדן נשמות
שיסעו לצדיק הזה. ונהר הוא לשון קיבוּץ כמ"ש
ונהרו אליו יתאספו ויתקבצו אליו נשמות קדישין
מעדן להשקות את הגן. את הצדיק הזה ומשם יפרד
ואותם שהם בהשממה שאינם רוצים בהתחברות
יפרד יתפרדו כל פועלי און. והיה לארבעה ראשים
דהיינו כשבאה השפעה מעדן כנ"ל עי"ז יתפרדו
כל פועלי און ויתקנו המוחין של ישראל ויהיה
להם מוחין קדישין. שם בראשית.
בגלותנו
בגלותנו
אין לנו כח להמשיך חסדים משורשם כ"א שליש -- וז"פ
וכל בשליש עפר הארץ דהיינו בהיותנו בגלות רומז
על עפר הארץ וכל לשון כלילת יופי שישראל
מוכתרים שליש בחסדים. שם ראה.
חלוֹן
התיבה
ויפתח
נח את חלון התיבה אשר עשה -- נ"ל עפ"י מאמר חז"ל
מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גדולים
אין יכולין לעמוד. כבר פירשו קמאי ועוד
לאלקי מילין; דאיתא בגמרא מ"מ כרעיה דהי"א תלו"י
דאי בעי ליעול בהא, דא" בס' משנת חסידים על כוונת
השם שרגל שמאל של ההי"א ראשונה הוא בצורת וא"ו
רומז לת"ת ויסוד הכוללים שש קצוות שנקרא
וא"ו, ומשך הוא"ו הוא והזוהר קורא אותן תרין
צדיקים והוא רומז לאימה עילאה כידוע .ואיתא
בזוה"ק איהו צדיק ואיהו צדקה רומז להנ"ל.
ובשבתות ויו"ט שיש עליות עולמות כרעי' דהי"א
רוצה לעלות למעלה והיה יכול ח"ו להסתם הפתח
של בעלי תשובה ח"ו וזפה"ג שאמרו על בניהו
בן יהויד' תבר גזיזא כי ע"י מעשה הטוב של
התחתונים נתעורר ג"כ דוגמתו למעלה אע"פ
שבניהו היה צדיק גדול אעפי"כ מצד ערבות היה
צריך לפתוח שערי תשובה, כי ע"י מעשים מכוערים
נעשה מסך ומבדיל ח"ו ונסתם הפתח שיש למעלה
בהי"א ונעשית חי"ת ות"י מעשה הצדיקים נשברים
כל המסכים המבדילים וז"פ מאמר הגמרא תבר גזוזא
דברדא וירד וטבל שהיה שובר את המסך שהיה
בינו למקום טבילה ודוגמתו נתעורר למעלה
ופתח השער של בעלי תשובה. וזהוּ סוד המקוה
כידוע וזה ויפתח נח את חלון התיבה כי נח היה
בדור של רשעים וע"י מעשיהם היה נעשה מסך
ונסתם אותו פתח קטן והיה צריך לתקן תמיד
ד"ז ולפתוח ולשבור כל המסכים ומבדילים וזה
חלון. נח.
ההולך
בדרך היושר
האדם
ההולד בדרך האמת והיושר נדמה לו לאפל וחושך
בעיני עצמם. והנה האיש הזה מורא לא יעלה
על ראשו כ"א הדבר הזה ידוּע אליו באמת ונקבע
זאת בלבבוֹ שאינו מאיר לעצמו בכל עשיותיו ידוע
להוי לו שהוא הולך בדרך אמת וזה רצונו ית"ש
מה שהוא שפל \בעיני עצמו. ונמשל הענין למלך
שרצונו ליתן את בתו לאשה למי אשר יחפוץ
ובעת היחוד מסתיר הדבר מכל בני המלך ומוליך
החתן דרך מקומות שלא יודע לבני המלך והחתן
הזה בראותו שמוליכים אותו להיחוד אינו יודע
אנה מוליכים אותוֹ, אבל באמת רצונו של מלך
הוא להוליכו להיחוד כדי שלא יוודע הדבר. וזפ"ה
וילך איש מבית לוי שנדמה לאדם שהולך מבית
לוי מהדבקות, אבל כאשר ידוע לו הד"ז באמת
וצועק תמיד להשי"ת ידוע להוי אליו ויקח את בת
לוי שזה רצונו ית"ש כדי להוליכו אל היחוד לדביקות
האמיתית ובהירות הנכונה. שם שמות.
בדרר
האבות
אנו רואים
שהטבע של האדם נמשך שימלא חפצו אבל צריך לשער
כעצמו הלא השי"ת ב"ה דרכו להיטיב לכל הנבראים
ויותר ממה שהעגל רוצה לינוק וכו'. ובודאי שיער
בשכלו הפשוט כביכול שהד"ז יזיק לו ח"ו להאדם
ובשביל זה מונע החפץ מהאדם והנה עיקר הדרך
לעבדות השי"ת הוא במידת אין כאשר הורגלנו לדבר תמיד מזה
הגם שד"ז הוא קשה קצת בעיני האדם להחזיק עצמו
לאפס, מונים ללבנה וכמו שמצינו דוד הקטן
שמואל הקטן וצריך האדם ללכת בדרכי האבות.
שם שלח.
הנקמה
מאויבינו
מפני
שיבה תקום -- נ"ל כי ישראל עלו במחשבה תחלה ונק'
זקנים וזה מפני שיבה פי' בשביל ישראל שנקראו
זקנים תקום לשון עד יקום גוי אויביו פי'
השי"ת ינקום נקמתנו מאויבינו המעיקים לנו
ויראת מאלהיך על ידי זה נוכל לבוא ליראת השם.
שם קדושים.
אל יעשה האדם יותר מכחו
האדם
הרוצה לילך בדרכי אמת בדרכי השי"ת אסור לו לחפש
ולחקור אחר חכמות גדולות ואין מהצורך לעשות
פעולה יותר מכחו כ"א אשר חננהו ה'. וזו היתה
סיבת שבירת הכלים מחמת שלא היו יכולים לסבול
ריבו האור עליון. וזפ"ה לא תאספון לתת תבן לעם
פי' שלא לחפש אחר תבונה יתירה יותר ממדריגתו
ללבון לבנים פ" הגם שכוונתו הוא לשמים ללבן
ולזכך עצמו אעפ"כ אסור לו לעשות יותר מכחו.
כתמול שלשום רומז על דורות הראשונים רק הם
ילכו, עיקר הדרך הנכונה הוא לילך בהדרגה
ממדריגה למדריגה כפי כחו. שם שמות.
הגן
ישראל
נמשלו לגן כידוע והגן צריך לזבל אותו ולעבוד
בתוכו וכל מה שמזבלים אותו יותר עושה פירות
יותר כן כל איש ישראל צריך להסתכל ע"ע תמיד
בחסרונותיו ולהסיר מעליו הרע. שם בראשית.
יעקב
כמתחפש
הבה את
אשתי כי מלאו ימי ַבראשית כ"ט כ"א -- הקשה רש"י
והלא קל שבקלים אינוֹ אומר כן? אלא להוליד תולדות.
וזה ג"כ מובן מה תירץ רש"י בזה ואפילו תולרות
אין דרך ארץ לומר בזה הלשון כי לבן הארמי הי'
יודע שעתיד לצאת מיעקב אע"ה שנים עשר שבטים
קדושים והשי"ת ב"ה יבחר בם ובזרעם אחריהם כל
האומות וכיון שראה שיעקב ע"ה מתגבר בכ''י בעבדות
השי"ת ואינוֹ לומד ממעשיו הי 'מתירא מאוד ע"כ
ביקש לעכב זיווגו אולי עי"ז יוכל למנוע יעקב
מעבדות השם ית' ---'ויעקב אבינו הבין זאת ע"כ
בלשון שקלי דעת אומרים הבה את אשתי וכו' 'ומיד
כששמע לבן דברי יעקב מעתה הוא בידי ואינו צדיק
כמו שהבנתי. שם ויצא.
שיחתו
עם ר' נפתלי מרופשיץ
כאשר
נפגש עם הצדיק רבי נפתלי מרופשיץ אמר הרב הקדוש
רבי נפתלי הנני רואה כי בקרב החסידים שורר
כעת מין תוהו ובוהו פירוד לבבות והתפלגות
למפלגות שונות לכן לדעתי "איש לאהלו ישראל"
כל אחד ישב בביתו וילמד ויעבוד את ה' כפי יכלתו
ולא יסעו עוד לצדיקי הדור. ענהו הרב הקדוש
רבי מאיר הלוי על זה אני אומר "דבר אל בני
ישראל ויסעו" אין לכבודו לדאוג בעד השי"ת אם
אין אנו מוכשרים להנהיג את העדה יבואו אחרינו
טובים ממנו ויהיו המנהיגים. דור דעה.